עניין זה מוסדר בחוק הנוטריונים ומובא לקוראים, על מנת שיהיו מודעים, אם ירצו בכך, לאופן המינוי ומידת ההקפדה והמיון של הגוף המסמיך אנשים בישראל לשמש כנוטריונים. ואכן קיימת הקפדה. קיים תהליך של ברור והכשרה לפני שמוענק לאדם כלשהו רשיון לשמש כנוטריון.
הגוף שמוסמך להעניק רישיון של נוטריון מכונה "ועדת הרישיונות " ( סעיף 1 לחוק הנוטריונים ), המורכבת משבעה חברים המתמנים על ידי שר המשפטים, כאשר שניים מהם, הם מומלצי לשכת עורכי הדין, היו"ר יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שני נציגים נוספים יהיו נציגי ציבור, וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון.
להלן דרישות החוק והליכי ההסמכה.
אדם הרוצה לשמש כנוטריון, חייב להיות עו"ד שהוא חבר לשכת עורכי הדין בישראל. כך למשל ברור, שלא יוכל להתמנות לנוטריון בישראל, עו"ד שהוא חבר בלשכת עורכי הדין של ארץ אחרת. החוק לא קבע מה הדין כאשר עו"ד הוא אמנם חבר לשכת עורכי הדין, אך הוא לא היה פעיל ולא ממש עסק בעריכת דין. האם "חבר לשכת עורכי הדין" ייחשב כעונה על דרישות הסעיף הזה?
לא די בכך שהמועמד חייב להיות עורך דין, אלא שהוא חייב להיות בעל ותק בעריכת דין של לפחות 10 שנים. בעבר נדרש ותק של 15 שנים, אך החוק תוקן בשנת 2002. אותה שאלה דלעיל עולה גם בהקשר הזה. מה קורה אם למשל, עורך דין מסוים הוא אמנם בעל ותק של 10 שנים, אך מאידך, הורשע בעבירה משמעתית ונאסר עליו לעסוק בעריכת דין. האם התקופה שבה הושעה תוכל להיחשב לעניין הותק? זאת ועוד, מה מידת העיסוק, האינטנסיביות של העיסוק, סוג העיסוק ( הופעות בבתי המשפט או עיסוק שהוא יותר אקדמי למשל ) – מה ייחשב על פי דרישת סעיף זה למי ש"עסק" בעריכת דין, ומה לא יבוא במניין ספירת תקופת הותק הזו?
אותו עו"ד המעוניין לשמש כנוטריון חייב להיות בעל עבר משמעתי נקי עת שימש כעורך דין. כמו כן, הוא לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש עימה קלון.
ועדת הרישיונות רשאית לתת רישיון גם לעו"ד שהורשע בביצוע עבירות משמעתיות בתקופת הותק שלו, ואולם בעניין זה יקוימו דיונים יסודיים, לעומקן של ההרשעות, באופן שלא ישללו מעו"ד את בקשתו לשמש כנוטריון בגלל כל עבירה, גם אם הייתה קלת ערך. מאידך, במקרים שעו"ד הורשע בעבירות של הפרת אמונים, רשלנות חמורה או מרמה, הונאה וזיוף מסמכים ( לרבות הרשעות על פי החוק הפלילי ולאו דווקא המשמעתי ), תישקל בקשת עורך הדין לשמש כנוטריון בחומרה, ויתכנו מקרים שבהם לא יינתן הרישיון. אפשר שבמקרים כאלו, בהם נדחתה הבקשה, ייקבע כי במידה ויחלפו מספר שנים כפי שתקבע הועדה ( 10 שנים על פי החוק במקרים של הרשעות שיש עימן קלון ), העבירות יתיישנו, ועורך הדין לא ביצע עבירות נוספות, כי אז תיבחן בקשה נוספת שיגיש, באופן חיובי יותר.
